תרפיה במוסיקה היא מקצוע בין תחומי המגשר בין מדע לאומנות, בין פסיכולוגיה, פילוסופיה ותורות אחרות, לפסיכו אקוסטיקה, למוסיקה, לאומנות ההבעה והרגש. השימוש במוסיקה ובכוחותיה התרפויטיים מוכרים משכבר הימים: בתנ"ך מתואר דויד המלך ונגינתו התרפוייטית כשבא לעזרת שאול כשרוח רעה הייתה עליו. תרבויות קדומות האמינו בעוצמות של כלים, קולות ומנגינות מסויימות על מנת לחולל כשפים, טראנסים, אקסטאזות, שלהוב יצרים, זיכוך הנפש וריפוי חוליים פיזיים ונפשיים. תכונותייה המארגנות והאסתטיות ועם זאת הרוחניות והמופשטות של המוסיקה השתלבו במסורות מיסטיות בתרבויות שונות ברחבי העולם. במאה העשרים התגבש המונח ' תרפיה במוסיקה ' לכלל מושג כשנעשה שימוש במוסיקאים על מנת להטיב עם מצבם של חולים ומאושפזים בבתי חולים בארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה. מכאן גם נגזרו ההגדרות הרבות לתחום. הייתי מגדיר תרפיה במוסיקה כתהליך טיפולי, פסיכותרפי, שבו נעשה שימוש במרכיבים השונים של המוסיקה על מנת לשמר מצב קיים ("תחזוקה"), או להניע ולהוביל שינוי.
השינויים הרצויים יכולים להתחולל במישורים שונים החל מהרמה הרגשית (למשל שיפור דימוי עצמי, ביטחון עצמי, יצירת קשר ואמון, הכרות והרחבת המודעות עם העולם הרגשי הפנימי), הרמה החשיבתית ( למשל ארגון והבניית דפוסי חשיבה), המישור ההתנהגותי, התחום החברתי (למשל פיתוח ושיפור יכולות לשיתוף רגשי, נתינה וקבלה, רגישות לעצמי ולאחר), המישור התקשורתי (למשל מיומנויות ביטוי והבעת צרכים ורצונות, פיתוח יכולת החיקוי ופיתוח שפה), התחום המוטורי (למשל שיפור מוטוריקה עדינה וגסה, תאום בין חלקי גוף והתארגנות במרחב), וכלה ברמה הרוחנית (למשל מימוש עצמי ויצירת קשר עם חלקים אינטואיטיביים, פנימיים באישיות האדם).
האמצעים המוסיקלים יכולים להיות חוויות מוסיקליות כמו נגינה, שירה, אלתור, הלחנה והאזנה (חוויות מוסיקליות)- וראשית כל, חוויית ההקשבה. יש והמטפל עצמו מחולל את העשייה המוסיקלית בחדר ויש שהמטופל פעיל לבדו . לעיתים ישנה הקשבה משותפת ולעיתים עשייה מוסיקלית משותפת. מגוון האפשרויות השונות מסייע להעמקת ההתבוננות והעשרת החוויה הטיפולית על מנת לסייע למטופל בתהליך התרפויטי. לפני הכל, בבסיס הטיפול, עומד הקשר הבין אישי בין המטופל והמטפל. הקשר ומערכת היחסים הייחודית הנוצרת בין השניים מאפשרת העלאת סוגיות וקונפליקטים מודעים ולא מודעים הנוכחים ומעובדים בדרכים טיפוליות שונות במהלך בניית האמון ההדדי בין השניים.
בדומה לטיפול הפסיכולוגי הקונוונציונאלי, ניתן לעשות שימוש במילים, בשיח בין המטופל למטפל. המינון בין המילים וצלילים משתנה בהתאם למאפייני וצרכי המטופל והמטפל. שתי גישות עיקריות בטיפול במוסיקה: האחת- 'מוסיקה כתרפיה' (Music As Therapy): גישה הטוענת שהמוסיקה בעצמה נושאת את כוחות הריפוי והיא לב ה'מחולל הטיפולי'. הגישה השנייה 'מוסיקה בתרפיה' ( Music In Therapy): גישה הטוענת שהמוסיקה הינה אמצעי, כלי מדרבן בחדר הטיפולים, היא אינה העיקר. בין שתי הגישות נמצאת קשת רחבה של עמדות טיפוליות המאפשרות (למטפל הגמיש) תנועה ודינמיות בהתאם למטופל וצרכיו. תרפיה במוסיקה יכולה להתקיים הן במישור האישי- טיפול פרטני, והן במישור הקבוצתי- בהתאם למטרות הטיפול.