נגנים ומוסיקאים רבים פוגשים בתהליך הלמידה וההכשרה שלהם, שלל של מחסומים רגשיים המגבילים את יכולתם להנות מהעשייה המוסיקלית. חלק מהגורמים נעוצים בחינוך מוסיקלי שמרני, נוקשות חשיבתית, מתן דגש על ביקורתיות, שיפוטיות, התרחקות מהקשר הראשוני, הגולמי בין האדם לצליל, לכלי, למופשטות התופעה המוסיקלית. לא אחת מרגישים תלמידים למוסיקה תחושות של תקיעות, מקובעות, תבניתיות, חוסר ביטחון וחרדת ביצוע המובילים לשיתוק המעיין הפנימי, אבדן הקשר והחיבור אל אותו קסם ראשוני ובלתי אמצעי הקרוי מוסיקה. אלה בתורם פוגמים ביכולתו של האדם להתחבר למעמקי החוויה המוסיקלית, להבינה באופן עשיר ומספק, או פשוט להנות, להרגיש נינוח, להרגע ולהרגיש בבית.
תרפיה במוסיקה הינה כלי שימושי ויעיל במיוחד לעוסקים במוסיקה. בחדר ה- תרפיה במוסיקה ניתן הדגש על פיתוח אווירה תומכת ומקבלת המשרה ביטחון ויוצרת אמון. כאן מתאפשר מרחב רגוע ונינוח התומך בהכלה, שיתוף, העזה, ויוזמה בכדי לחקור ולגלות מרחבים נשכחים וחדשים בתוכנו, במוסיקה ובקשר בין האדם לכלי הנגינה. באמצעות התנסויות, חוויות שונות והתבוננות רחבה יותר על עולם המוסיקה ונפש האדם, מתאפשרת הכרות ולמידה של העצמי, הרחבה והעמקת החוויה המוסיקלית, פיתוח מיומנויות ההבעה והיצירה, ומימוש הפוטנציאל הטמון באדם.
התהליך התרפויטי כמוהו כליווי, העצמה והעשרה של האדם במרחב הפנימי ובקשר בינו למוסיקה. כאן נעשה שימוש בתרגילים וטכניקות שונות תוך התוודעות למיומנויות שונות כמו מיומנויות אלתור- משחקיות וספונטניות. מיומנויות האזנה והקשבה טוטאלית- לעצמי, לאחר, לכלי הנגינה, לשקט, לרגע היווצרות הצליל חייו ומותו. מיומנויות התחברות לתגובות ולשינויים הפיזיולוגים במפגש עם השקט והצלילים- מודעות לתחושות ולרגשות, לאסוציאציות, לדימויים, לזכרונות ולמשמעויות הפסיכולוגיות שבאות לידי ביטוי באלמנטים המוסיקלים.
התנסויות אלו מסייעות ליכולות ההבעה והיצירה של האדם, למימוש הפוטנציאל החבוי בו, להשבת 'הרוח' והויטאליות במפרשיו, להתעלות, להתפעמות ולנשגבות שבחוויה המוסיקלית.